ת"א 46569-09-19

תקציר

השופט דן בפרשנות התקנות הנוגעות לאגרות בית המשפט, תוך הכרה באתגרים שהציג מקרה קודם, שפר. הם מציעים פתרון שונה מזה שהוצע באותו מקרה, וטוענים כי יש לבחון את סך האגרה החל על כל תביעה, כאשר האגרה תשולם בהתאם לסכום הגבוה יותר. גישה זו, לטענתם, עולה בקנה אחד עם לשון ומבנה התקנות, הקובעות תחילה את האגרה הכוללת ולאחר מכן קובעות הוראות לתשלום. כמו כן נדונים תרחישים שונים והוראות לסוגים שונים של הליכים, תוך הדגשה כי גובה האגרה נקבע בעת הגשת התביעה ומבוסס על החלטות המחוקק. בעוד שלפרשנות זו יש השלכות, כגון האפשרות לאפשר לתובעים להימנע מתשלום שכר טרחה בגין תביעות פיצויים עונשיים, השופט מציין כי המחוקק בחר בגישה זו. הם מתייחסים גם להחלטה בעניין תרכובות ברום, מכירים ברלוונטיות שלה אך רואים לנכון לבחון מחדש את הנושא לאור ההתפתחויות הבאות וההשלכות המעשיות של פסק הדין. לבסוף, השופט מציין את חוסר הבהירות בחקיקה ומצטרף לקריאה לתיקון, תוך שהוא קובע גם כי במקרה הספציפי שולם שכר טרחת התובעים בהתאם לאגרה הגבוהה יותר לפיצויי נזקי גוף.