ע"א 9033/14

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך נדל"ני מורכב בו מעורבים הכנסייה, יזמים (סמווד, סטולר ובכר) ועורך דין (עו"ד חורי) משנות התשעים. הכנסייה רכשה קרקע בירושלים ולאחר מכן החכירה אותה לעיריית ירושלים. לאחר מכן התקשרה הכנסייה בהסכם עם היזמים לפיתוח הקרקע לפרויקט מגורים, תוך חלוקת הדירות. אלא שבהמשך טענה הכנסייה כי הוטעתה לגבי היקף הבנייה והגישה תביעה נגד היזמים ונגד לוסטיגמן, שרכש את זכויות היזמים. בית המשפט קמא מצא כי טענות הכנסייה מופרכות ברובן ומבוססות על עדים בלתי מהימנים, והורה לכנסייה לשלם לנתבעים שכר טרחה בסך מיליון ₪. הכנסייה ערערה וטענה כי היא רשאית לבטל הסכמים מסוימים בשל מרמה והפרת חובת אמונים על ידי עו"ד חורי, שייצג את שני הצדדים. הנאשמים ערערו גם על פסקי דין מסוימים, לרבות פסיקת שכר טרחת משפט. בית המשפט לערעורים הסכים עם ממצאיו של בית המשפט קמא, וציין כי טענת הכנסייה התבססה על טענות בלתי מבוססות וכי היא חתמה על הסכמים בעיניים פקוחות. בית המשפט גם אישר את החלטת בית המשפט קמא בעניין תקופת ההתיישנות, וקבע כי טענות הכנסייה לא הוגשו במועד. עם זאת, בית המשפט לערעורים הפחית את שכר הטרחה שנפסק לנתבעים, והכיר בהצלחתה החלקית של הכנסייה לבסס את זכותה להתחשבנות עתידית על פי אחד ההסכמים. בית המשפט דחה את ערעורו של עו"ד חורי בעניין הוצאות המשפט, והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו בערכאת הערעור.