ע"א 44440-06-16

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד בעקבות מחלוקת על הסכם מקרקעין. על פי פסק הדין, המשיב אינו זכאי לכל פיצוי בגין עליית ערך הדירה שכן שני הצדדים ביטלו את ההסכם. ההסכם, שהיה ייחודי באופיו, קבע כי המערערת תקבל 25% מהדירה ללא כל השקעה כספית, אך תיטול על עצמה את הסיכונים הכרוכים בהיותה הלווה. המשיב לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם, לרבות עמידה בתשלומי המשכנתא, ובכך ויתר על זכותו להעברת 75% מהדירה על שמו. השופטים מסכימים כי תביעת המשיב להשבה חוזית מופרכת, שכן מעשיה של המערערת לא היוו ביטול ההסכם, והמשיבה לא עמדה על המשך קיומו. השופטת דברת סבורה כי המשיב נטש את ההסכם כאשר חדל לעמוד בתשלומי המשכנתא ולא הצהיר על נכונותו לעמוד בהתחייבויותיו. השופט לוין מדגיש את הימנעותו של המשיב מלהוכיח את תביעתו להשבה על יסוד העילות האמורות ומציין את מורכבות פרשנות התנהלות המערערת כביטול החוזה. החלטת הרוב מקבלת את הערעור ומבטלת את צו ההשבה ואת הוצאות המשפט לטובת המשיב. חוות דעתה של השופטת דברת בערעור שכנגד נדחית, שכן היא נתפסת כדעה פרטנית. שני הצדדים נותרים לשאת בהוצאות המשפט שלהם, והמזכירות מונחית להחזיר את הערבויות.