תמ"ש 87471/00

תקציר

פסק הדין במקרה זה סובב סביב תביעת אבהות והחששות האתיים הפוטנציאליים הנובעים מבדיקות גנטיות. הן היועץ המשפטי לממשלה והן הנאשם מס' 1 הביעו חשש מפני ממזר אפשרי של קטין כתוצאה מהבדיקה הגנטית הנדרשת לקביעת אבהות. סעיף 28ה לחוק מידע גנטי, התש"ס-2000 קובע מנגנון לטיפול בחששות אלה. נקבע בו כי בית הדין רשאי להפנות את העניין לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו על השפעת הבדיקה הגנטית על זכאותו של הקטין לנישואין על פי דין תורה. הפניה זו תיעשה בעילום שם, ללא מסירת פרטים אישיים. מעניין לציין כי החוק אינו קובע כי צעד זה נחוץ רק כאשר מדובר בבדיקה גנטית, מה שמשאיר מקום לפרשנות. בית המשפט קבע כי אותו עיקרון צריך לחול גם כאשר מבררים תביעת אבהות באמצעים שאינם גנטיים, כגון שמיעת עדויות. זאת כדי להבטיח שלא יעקפו את כוונת החוק. לסיכום, החליט בית המשפט כי יתבקש חוות דעת מנשיאת בית הדין הרבני הגדול באשר להשפעה על כשירותו של הקטין, ללא קשר לאופן קביעת האבהות. גם הפניה זו תיעשה בעילום שם. פסק דין זה נועד לאזן בין הצורך בקביעה משפטית של אבהות תוך ניווט בשטח האתי המורכב סביב בדיקות גנטיות והשלכותיהן האפשריות על מעמדו הדתי של הפרט.