ע"ע 254/99

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית הדין הראשון בתביעה כספית שהגיש המשיב נגד המערער. בית המשפט המחוזי פסק כי המערערת תשלם למשיב 12,500 ₪ כהסדר סופי של כל התביעות, אך התעוררה מחלוקת האם יש לשלם סכום זה ברוטו או נטו, והאם יש להעבירו למשיב או לבא כוחם. המערערת טענה כי הבהרת בית הדין האזורי כי יש לשלם את הסכום נטו ולבא כוח המשיב אינה מאושרת, שכן עבודת בית המשפט הושלמה לאחר מתן פסק הדין. עוד טענו כי הסכום הנקוב אמור להיות ברוטו, וכי ניתן לתבוע מרשויות המס כל ניכוי עודף. מנגד, עמד בא כוח המשיב על כך שהמערערת הייתה צריכה להתייעץ עמם בטרם ניכוי מס וכי מקובל שעורכי דין דנים בשיטת התשלום. ערכאת הערעור קבעה כי הקביעה אם יש לשלם את הסכום נטו או ברוטו אינה מחדל מקרי, אלא תיקון מהותי שבית הדין האזורי לא היה מוסמך לעשות. משכך, התקבל הערעור, ובפסק הדין הקודם, שנותר בתוקף, נקבע כי על המערערת לשלם למשיב 12,500 ₪. סכום זה ישולם ברוטו, ואופן התשלום יהיה נתון לשיקול דעתה של המערערת. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.