ת"א 10500/05

תקציר

פסק הדין מתווה יישוב סכסוך כספי בין תובע לנתבע, אשר שניהם ערבו לחובות בנק אגוד בסך של למעלה מ-6 מיליון שקל. על פי פסק הדין, התובע שילם לבנק אגוד 270,000 דולר, ואילו הנתבע שילם 100,000 דולר, כדי להסדיר את היתרות שלהם. בית המשפט מצא כי ניסיונו של הנתבע להעלות טענות קיזוז נוספות מעבר להיקף הדיון אינו רלוונטי. כן נדחתה טענת הנתבע כי יש לראות בחלק מתשלום התובע הסדר חובו האישי, בניגוד לממצאים העובדתיים של פסק הדין המקורי. השופטת קבעה כי את מושג "נטל החיוב" בחוק החוזים יש לפרש את הסכום המהווה את הנטל כסכום ששולם בפועל כדי לפטור ערבים מחיובים נוספים, במקרה זה, מחצית מההפרש בין הסכום הכולל ששולם על ידי התובע לבין סכום מסוים ששולם ממשאבי התובע. פסק הדין דחה גם את טענת הנתבע בדבר תשלום עודף לבנק לאומי, כפי שכבר הוכרע בפסק הדין המקורי. השופטת הסכימה עם החלטת בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לאכוף פסק בורר לטובת הנתבע בשל חוסר האפשרות להעביר זכויות מסוימות, ולכן התובע אינו חייב לשלם לנתבע. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 322,769 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ומהווה פתרון סופי לסכסוך הכספי ביניהם.