ע"פ 1577/01

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו מתיק בשל משוא פנים פוטנציאלי. התיק המקורי נדון בבית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו בנוגע להודאה של קטין בפריצה ונזק לרכב. במהלך הדיון ביקש הסנגור לפסול את השופט לאחר שנודע לו על פרטים נוספים על עברו של המערער מתסקיר מבחן. הדו"ח כלל מידע על הודאתו של המערער בעבירות דומות שבוצעו כבגיר, לאחר הגשת כתב האישום. ההגנה טענה כי הדו"ח לא היה צריך לכלול פרטים אלה, שכן הם עלולים להשפיע על משוא הפנים של השופט. עם זאת, השופט דחה את בקשת הפסילה, בקובעו כי המידע רלוונטי למצבו הנוכחי של המערער ואינו מבסס היעדר משוא פנים. ההגנה ערערה על החלטה זו. הערעור נדון בפני השופטת גלית ויגוצקי-מור, שהגיעה למסקנה כי יש לדחות את הערעור. השופט טען כי מטרתו של תסקיר מבחן היא לספק לבית המשפט הבנה מקיפה של מצבו של הנאשם כדי לסייע בהחלטות גזר הדין. בעוד שהדו"ח כלל מידע על העבירות הבלתי מוכחות של המערער, בית המשפט ציין כי הדבר אינו עולה אוטומטית כעילת פסילה, שכן המידע היה נחוץ להליך קבלת ההחלטות של בית המשפט. השופט הדגיש כי הדו"ח משמש כלי לגיטימי וכי בית המשפט מקצועי דיו כדי להפעיל שיקול דעת עצמאי ללא משוא פנים. יתר על כן, השופט ציין כי הודאתו של המערער באישומים משמעה כי אין מניעה של שיקול הדעת במקרה זה. בסופו של דבר דחתה השופטת ויגוצקי-מור את הערעור, ובכך חיזקה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ואישרה כי חשיפת השופט למידע המדובר אינה מצדיקה את פסילתם.