ע"נ 21437-12-19

תקציר

הערעור, על תביעת המערער לפי חוק הנכות, נדחה. בית המשפט מינה מומחה לקביעת הקשר בין מחלת קרוהן של המערערת לבין שירותה הצבאי לאחר שבחן את הראיות והטיעונים של שני הצדדים. המומחה לא מצא קשר סיבתי בין השירות לבין המחלה, למרות טענותיה של המערערת בדבר אירועי לחץ, מניעת שינה ותזונה לקויה במהלך שירותה. מחוות דעת המומחה, יחד עם המסמכים הרפואיים, עולה כי המחלה התקיימה ככל הנראה לפני שירותה הצבאי של המערערת, והגורמים שחוותה בצבא לא גרמו לה או החמירו אותה באופן משמעותי. התפרצות המחלה בסביבות גיל 18, אופייה הגלי והאפשרות הסבירה לקיומה לפני הגיוס תומכים אף הם במסקנה זו. בנוסף, מהרשומות הרפואיות עולה כי תלונות המערער על כאבי בטן טופלו כראוי, ולא היה שיהוי רשלני באבחון המחלה. לבסוף, לא הוכח כי אבחנה מוקדמת יותר הייתה משנה באופן משמעותי את מהלך המחלה. השופט וחברי הוועדה מסכימים עם ממצאי המומחה ומגיעים למסקנה כי אין די ראיות לתמוך בטענות המערער, ולכן דוחים את הערעור מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.