ע"א 47902-10-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על הסכם מכר נכס. המערערים והמשיב חלקו האם המשיב שילם את התשלום הראשון בהתאם לתנאי הסכם המכר. בית משפט קמא הסתמך בעיקר על מסמכים כתובים, לרבות חשבונית על סך 789,420 ₪ וקבלה על שיק המייצג את רכיב מס ערך מוסף (מע"מ) בתשלום הראשון. בעוד המערערים טענו כי החשבונית נועדה לסייע למשיב לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא, הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. נטל ההוכחה היה מוטל על המערערים, שכן הם הוציאו את החשבונית וחתמו על הסכם המכר, בו נקבע כי חתימת המוכר מהווה אישור על קבלת התשלום הראשון. בית משפט קמא שקל גם את התנהלות המערערים לאחר חתימת ההסכם ומצא כי היא אינה מתיישבת עם טענתם כי המשיב לא ביצע את התשלום הראשון. בנוסף, בחן בית המשפט את תפקידו של עו"ד יעקב לסרי, שייצג את שני הצדדים במהלך העסקה, וציין כי מעשיו ועדותו אינם תומכים בגרסת המערערים לאירועים. בסופו של דבר, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי התשלום הראשון בוצע, וערעור המערערים ביקש לערער על החלטה זו. עם זאת, לאחר ששקל בכובד ראש את פסק הדין, את טענות הצדדים ואת הראיות הרלוונטיות, הסכים בית המשפט העליון עם פסק דינו של בית משפט קמא. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין, כאשר הסכום ינוכה מהפיקדון שבידי בית המשפט. יתרת הפיקדון, אם בכלל, תוחזר למערערים לאחר מועד קצוב. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.