עת"מ 1422/02

תקציר

ועדת הערר המחוזית מרכז ביטלה את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה לשלול היתר להקמת שתי אנטנות סלולריות על תורן קיים ברעננה, מה שהוביל לעתירה שהוגשה על ידי הוועדה המקומית אליה הצטרף מרכז השיקום הסמוך. העותרים טענו כי יש לבטל את החלטת ועדת הערר משום שהיא התערבה בהחלטתה הסבירה של הוועדה המקומית, לא נשקלו מיקומים חלופיים כראוי, לא התקיימו הליכי השגחה, תלונות של עובדי מרכז השיקום לא נבדקו ומרכז השיקום הופלה לרעה. עם זאת, השופט מצא כי לוועדת הערר, כמוסד תכנוני, יש סמכות לבטל את החלטת הוועדה המקומית וכי החלטתה שלה היא סבירה, מבוססת על רמות קרינה נמוכות ותואמת את התקנות הרלוונטיות. כמו כן, החלטת הוועדה המקומית נמצאה בלתי סבירה, שכן היא ביקשה להחריג חברות תקשורת מאזורים מאוכלסים באופן בלתי ראוי. השופטת דחתה גם את הטענות בדבר חיפוש כושל של אתרים חלופיים, היעדר הליכי השגה וטיפול בתלונות עובדים, וציינה כי ועדת הערר פעלה כראוי בנושאים אלה. לבסוף, טענת האפליה, הנוגעת להליך האישור לאתר אחר, הוגדרה כבלתי הגיונית וחסרת שחר. משכך, נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דינם.