ע"פ 3283/23

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לפסול שופט מלדון בהליך פלילי בשל משוא פנים פוטנציאלי. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי חשיפת השופט למידע ב"הליך נזקקות" נפרד שבו היו מעורבים המערערים אינה מהווה מסה קריטית של ראיות פסולות המצדיקות פסילה. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערים. נמצא כי השפעתם המצטברת של מספר גורמים הצדיקה את העברת הדיון לשופט אחר, ובראשם הליך הנזקקות המקביל המתמשך, הקשור תמאטית לתיק הפלילי, שבו הייתה לשופט גישה למידע חסוי, לרבות מידע שנמסר על ידי עדים בתיק הפלילי. יתר על כן, חלק ממידע זה הוצג במעמד צד אחד, כלומר המערערים לא היו מודעים לטיבו המדויק, מה שיצר מראית עין של משוא פנים. ערכאת הערעור הדגישה כי במצבים כאלה יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בקשר שבין ההליכים, בטיבו ובכמותו של החומר הפסול, ובהשפעה הפוטנציאלית על שמיעת השופט בתיק הנוכחי. בסופו של דבר, פסק הדין מבקש לשמור על טוהר המידות של מערכת המשפט ולשמור על מראית עין של צדק, למרות שהשופט עצמו הצהיר כי לא נחשף לראיות קריטיות שאינן קבילות.