בג"צ 27649-08-24

תקציר

בפסק הדין שניתן דחה בית המשפט עתירה על הסף, שכוונה נגד החלטה של בית דין רבני אזורי בעניין פסיקת מזונות ילדים. בית המשפט ציין כי העותר ניסה לעגן את טענותיו במדיניות הרחבה יותר הנוגעת לסמכותם של בתי הדין הרבניים, עניין שעדיין תלוי ועומד בתיקים אחרים בערכאות גבוהות יותר כגון בג"ץ 5988/21. במקום ללכת בדרך המשפטית הרגילה של בקשת רשות ערעור על ההחלטה לפי התקנות המתאימות (ובפרט תקנה קלב ל': סדרי הדין בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג-1993), בחרה העותרת להגיש עתירה זו. בית המשפט ציין בבירור כי אינו יכול להידרש ל"מסלול עוקף" שכזה, תוך שהוא מפנה למקרים קודמים שביססו תקדים זה, כגון בג"ץ 3395/15 ובג"ץ 5463/21. יתר על כן, מאמציו של העותר לצפות את תוצאותיו של הליך ערעור בבית הדין הרבני הגדול נחשבו ספקולטיביים ואינם מספיקים כדי להצדיק עקיפת נהלים מוסדרים, כפי שהודגש במקרים קודמים כמו בג"ץ 5528/19 ובג"ץ 3498/22. הרכב השופטים, שהורכב מהשופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ורות רונן, הגיע למסקנה כי גם אם חששותיה של העותרת יימצאו בסופו של דבר תקפים, ההשלכות יהיו נוגעות רק לעניינים כספיים, המחייבים הליכה בדרך הפרוצדורלית הנכונה. אשר על כן, העתירה נדחתה ללא בקשה להוצאות, דבר המצביע על כך שלא הוטלו על העותרת השלכות כספיות בגין הגשת תביעה זו. ההחלטה ניתנה ביום 13.8.2024.