תא"ק 61575-01-12

תקציר

בנק מזרחי טפחות הגיש תביעה בסך 20 מיליון שקל נגד מוחמד ומוסטפא עבד אל-קאדר, ערבים לחברה שלקחה הלוואות מהבנק אך לא הצליחה לפרוע אותן. הבנק ביקש פסק דין מקוצר, אך שני הנתבעים הגישו בקשה לחופשה כדי להתגונן בטענות שונות. הנתבע מס' 1, שהחזיק ב-60% מהחברה וניהל אותה, טען כי החברה עמדה בהסכם פשרה שהגיעה אליו עם הבנק בנוגע לחוב, כי מתנהלים הליכים משפטיים מקבילים וכי הבנק עצמו הפר את הסכם הפשרה. עוד טען כי דו"ח חשבונאי הראה כי לחברה אין יתרת חוב. הנתבע מס' 2, שהחזיק ב-40% הנותרים בחברה, טען כי יש לדחות את התביעה נגדו מאחר והחוב היה חסוי על פי חוק, הוא לא היה מעורב בחברה משנת 2005, והבנק הפר את התחייבויותיו כלפיו בנוגע לערבויות עליהן חתם. השופט קבע כי בעוד שטענות שני הנאשמים אינן משכנעות ברובן, הן אינן חסרות כל שחר ומהוות הגנה לכאורה. לפיכך ניתנה לנתבעים רשות להתגונן מפני טענת הבנק, למעט טענת הקיזוז של הנתבע מס' 2, שהייתה כללית מדי ולא מפורטת. צו העיקול הזמני על נכסי הנתבעים נותר על כנו, והשופטת קבעה הוצאות בסך 5,000 שקל, שישולמו בהתאם לפסק הדין הסופי. לנאשמים ניתנו 30 יום להגיש כתב הגנה; אחרת, תצהיריהם ישמשו ככתבי ההגנה שלהם.