עת"מ 23561-06-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תוקפו של היתר בנייה והאם העבודה על הקרקע הופסקה למשך שנה או לא, כאשר המחלוקת נסובה בתאריך 16 באפריל 2019. המשיבים הציגו ראיות לכך שבוצעו עבודות במועד זה, לרבות הזמנות עבודה ותצהירים של עובדי עירייה וקבלנים. טענה זו נתמכה גם בפסק דין קודם של בית המשפט שהזכיר את מיפוי העצמות בתאריך האמור. מנגד, טענו העותרים כי לא בוצעה עבודה במועד זה. השופט הבהיר כי הצהרותיהם הקודמות של העותרים לבג"ץ, לפיהן העבודות מתבצעות "ברגעים אלה" וביקשו צו הפסקת עבודה, מהוות הודאה והשתק שיפוטי, ומונעות מהם לטעון אחרת. כמו כן, השופטת ציינה כי העותרים לא הגישו כל תצהיר שיתמוך בטענתם הנוכחית כי לא בוצעה עבודה ביום 16.4.2019. השופט הגיע למסקנה כי העבודות אכן בוצעו בתאריך זה ולכן, בשילוב עם תקנות שעת חירום, היתר הבנייה לא פג מאחר והעבודות לא הופסקו במשך שנה. לפיכך נדחתה העתירה, שביקשה לבטל את ההיתר. העותרים חויבו לשאת בהוצאות שני המשיבים, וצו המניעה הארעי שניתן ביוני 2020 הוסר.