עמ"נ 4171-02-24

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור המינהלי בדבר מעמדו של המערער בארנונה. המחלוקת הבסיסית נסובה סביב השאלה האם נכסיו של המערערים זכאים לשמש כ"מרתף" על פי צו הארנונה של עיריית חולון, דבר שיזכה אותם בשיעור מס מופחת. ועדת הערר של עיריית חולון דחתה את התנגדות המערער, והובילה לערר זה. השאלה הקריטית היא האם הנכס ממוקם מתחת לפני הקרקע בהשוואה לקרקע שמסביב. המערערת טענה כי אין די בבדיקה ויזואלית לבדה וביקשה להציג ראיות חדשות המודדות את גובה הנכס. עם זאת, השופט לא התיר הוספת ראיות חדשות, שכן ניתן היה להציגן בפני ועדת הערר בשקידה סבירה. ההחלטה לדחות את הערר מוצדקת בשל עילות ההתערבות המצומצמות בהחלטות ועדת הערר, המתבססות על מומחיותן בענייני ארנונה. כמו כן, ועדת הערר ערכה ביקורת במקום וביססה את החלטתה על ממצאים עובדתיים, לרבות צילומים. השופט הסכים עם קביעת הוועדה כי הנכס אינו נחשב למרתף לפי צו הארנונה המתוקן. משכך, הערעור נדחה, והמערערת אחראית להוצאות המשיב ולשכר טרחת עורך הדין, כאשר סכום הביטחון חולט לטובת המשיב.