ע"פ 1247/04

תקציר

פאדי נטשה ויעקוב עליוואת, הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ברצח דוד בוחבוט ובשיבוש הליכי משפט. בית המשפט מצא כי למערערים היה סכסוך עם הקורבן על תשלום עבודות שיפוץ, מה שהוביל אותם להריגתו. הם פיתו את בוחבוט לנסוע במכונית לאזור מרוחק באזריה באמתלה של קניית חומרי בניין. אחיו של יעקוב, מוחמד, הסיע אותם מבלי לדעת על כוונותיהם. במהלך הנסיעה הניחו המערערים מעדר בתא המטען מבלי שהאחרים שמו לב. הם עצרו במקום מבודד, מעמידים פנים שיש להם פנצ'ר. פאדי דרש מבוחבוט כסף, ומשלא הצליח לשלם, היכה אותו יעקוב בראשו עם המעדר. פאדי היכה גם את הקורבן. בוחבוט מת מהמכות. המערערים גנבו ממנו 900 ₪, שרפו את גופתו כדי להשמיד ראיות, והמשיכו בפעילותם היומיומית כאילו דבר לא קרה. בתחילה הכחישו המערערים את מעורבותם אך בהמשך הודו. לטענתם, ההודאות נגבו בנסיבות פסולות. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו ומצא את הודאותיהם קבילות, ובכך צמצם את המחלוקת. על סמך דברי המערערים, בדיקת גופת הקורבן וראיות נוספות, הרשיע אותם בית המשפט ברצח ובשיבוש הליכי משפט. שניהם נידונו למאסר עולם. המערערים ערערו וטענו כי אין מקום להשתמש בהודאותיהם כראיה, ואין די ראיות למעורבותם ברצח. בג"ץ דחה את הערעורים וקבע כי ההודאות היו רצוניות וקבילות. עוד מצא בית המשפט כי דברי המערערים, יחד עם ראיות נוספות, הוכיחו את כוונתם להרוג את בוחבוט. השופט א' א' לוי, יחד עם השופטים א' רובינשטיין וד' ברלינר, קבעו כי הרשעתם של המערערים וגזר דינם היו מוצדקים ולכן דחו את הערעורים.