מ"ת 59090-12-19

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המשיבים לעיון חוזר בטענת שחיקת הראיות ובטענת חלוף הזמן. נגד המשיבים, בני הדודים אמיר ועזמי, הוגש כתב אישום בגין רצח סולימאן מסרי, על רקע סכסוך משפחתי. ראיות התביעה כללו מניעים, עדים, צילומי מצלמות אבטחה, דוחות פורנזיים והאזנות סתר. ההגנה טענה כי חלה החלשה משמעותית בתשתית הראייתית, אך השופט קבע כי לא חל מהפך חזותי או שינוי דרמטי כדי להפוך את הראיות המקוריות. באשר לטענת השחיקה, השופט בחן את חומר הראיות בעת הגשת כתב האישום ומצא כי הוא נותר איתן. עדויות אישרו את הסכסוך המשפחתי, ומצלמות אבטחה וחוות דעת מומחים זיהו את רכבם של המשיבים בזירת הפשע ובמהלך הבריחה. שיחות האזנות סתר והצהרות עדים סיבכו את המשיבים. השופט הודה כי חלק מהראיות נשחקו, אך הסברים עדיין זמינים. לפיכך, טענת השחיקה נדחתה. לטענת חלוף הזמן, חלפו למעלה משנתיים מאז הגשת כתב האישום. עם זאת, השופט ציין כי התקיימו דיונים רבים, והעיכוב נבע בחלקו מבקשות הצדדים. האחריות למעקב אחר התמשכות ההליכים מוטלת על בית המשפט העליון, והשלב הנוכחי של ההליך המשפטי לא הצדיק את קבלת התביעה. בסיכומו של דבר, הבקשה לעיון חוזר נדחתה, ופסק הדין הקודם, אשר ביסס תשתית ראייתית חזקה כנגד המשיבים, עמד איתן. החלטה זו נמסרה לבנט בבית המשפט, בהיעדר הצדדים, ב-30 בינואר 2022.