ת"ק 12286-08-16

תקציר

הסוגיה המרכזית של פסק הדין היא האם הפנייה בעל-פה שהגישה התובעת לקופה הראשית בחנות מקיימת את דרישת הכתב כאמור בחוק הגנת הצרכן. החוק קובע כי לא תוגש תביעה לפיצוי לדוגמה נגד עוסק אלא אם כן הצרכן שלח בקשה בכתב. בית המשפט מצדד בנאשם ומסביר כי דרישת הכתב אינה דרישה טכנית או ראייתית בלבד, ויש לפרשה כפשוטה. תכליתה של הדרישה בכתב, כפי שהתכוון המחוקק, היא לתת לעוסק הזדמנות אמיתית לתקן את ההפרה ולשמש אזהרה ברורה לפני הטלת פיצוי לדוגמה. בית המשפט קובע כי הפנייה בעל-פה של התובע אינה מקיימת את הדרישה ולכן התביעה לפיצוי לדוגמה אינה יכולה לעמוד. כמו כן, בית המשפט דן בתכליתם של פיצויים לדוגמה, ומסביר כי בניגוד לפיצויים פיצויים, שמטרתם להשיב את מצבו הקודם של התובע, תכליתו של פיצוי לדוגמה היא בעיקר לכוון התנהגות ולהרתיע. לפיכך, היעדר פיצויים לדוגמה אינו מסב לתובע כל נזק. בית המשפט מדגיש כי יש לפרש את החוק על פי תכליתו, שבמקרה זה היא לאזן בין הרתעת עוסקים לבין רצונו של המחוקק להגביל את הכלים המופעלים נגדם. בנוסף, בית המשפט מביע חשש מהצפה אפשרית של בתי המשפט בתביעות לפיצוי לדוגמה ומציין כי דרישת הכתב מסייעת לסנן תביעות מסוג זה. עוד מזכיר בית המשפט כי במקרים בהם לא התקיימו התנאים לפסיקת פיצויים לדוגמה, ניתן לשקול סעדים חלופיים כגון פיצוי בגין נזק לא ממוני או הוצאות משפט. עם זאת, במקרה זה, התובע לא תבע כל נזק שאינו ממוני, ובית המשפט אינו מוצא לנכון לפסוק נזק כזה או הוצאות משפט לטובתו. בסופו של דבר, השופט מחליט לדחות את התביעה ומורה לתובע לשאת בשכר טרחת הנתבע, שנקבע על 1,000 ₪. השופט מסיים וקובע כי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.