עת"מ 13574-06-09

תקציר

פסק הדין נסוב סביב החלטות סותרות של שתי ועדות משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בישראל, ועדת המשנה לעררים והולנטה. לשתי ועדות המשנה מעמד היררכי זהה בתוך המועצה הארצית ובכל זאת הגיעו להחלטות סותרות בנוגע לבנייה בטווח של 100 מטר מחוף הים. בעוד ועדת המשנה לעררים החליטה שלא לאפשר את הרחבת יחידות הדיור הקיימות באזור זה, אישרה הולנטה את הבנייה. בית המשפט מכיר בכך שפער זה יוצר מצב לא מספק. במקום לבחור לקיים החלטה אחת על פני האחרת, השופט מגיע למסקנה כי דרך הפעולה הראויה היא להחזיר את העניין למועצה הארצית עצמה, גוף התכנון העליון במדינה, לבחינה מחודשת. זה נתפס כפתרון הסביר ביותר לדילמה, מה גם שהמועצה הארצית מחזיקה בסמכות הראשונית לדון בתוכניות כאלה. השופט מדגיש כי המועצה הארצית רשאית לדון מחדש בהחלטה קודמת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות, ואינה כבולה להחלטות ועדות המשנה שלה. המועצה צפויה לבחון את התוכנית ולקבל החלטה חדשה, ובכך לפתור את הסכסוך. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם הוצאות משפט והוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. ההחלטה תבוצע נכון למועד הוצאתה, והצדדים אינם נוכחים.