רע"ב 4522/16

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת בבקשת אסיר לחופשה לא תתקבל. ההחלטה מתבססת על ההבנה כי הבקשה העלתה אך ורק עניינים אישיים הנוגעים למבקש, ולא שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות קבלה מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים. יתר על כן, גם לגופה של הבקשה אין כדי להצדיק קבלה, שכן בית המשפט בחן בהרחבה מקרים הנוגעים לחופשת אסירים, ואף שהוכרה הזכות לחופשה, מדובר בחיסיון ולא בזכות נתונה, הנקבעת על פי שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר. במקרה ספציפי זה, בית המשפט מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעניק למבקש חופשה ממאסר, בשל הסיכון הנשקף מטיפי המבקש על סכנות פוטנציאליות. נשקלו נסיבותיו האישיות של המבקש ומאסרו הממושך, אך נקבע בפסק הדין כי לא ניתן להיעתר לבקשה בשלב זה. המבקש שומר לעצמו את היכולת לפנות לרשויות הרלוונטיות בבקשה לחופשה במועד עתידי, אשר ייבחן על בסיס כל השיקולים הרלוונטיים. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.