ע"א 6424-07-12

תקציר

מדובר בפסק דין שעניינו ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין תיק הוצאה לפועל. המערערת, שהייתה מעסיקתה של המשיבה, חויבה על ידי בית הדין לעבודה בשנת 2008 לשלם למשיבה פיצויים שונים הנובעים מיחסי עובד-מעביד, לרבות פיצויי פיטורים ושכר. הדיון המרכזי בערעור זה נסוב סביב שני המחאות ששלחה המערערת למשיב – האחת לשכר, לרבות ניכויי מס חובה, והשנייה לפיצויי פיטורים. לטענת המערערת, שני השיקים התקבלו אצל בא כוח המשיב אך לא נפדו. בא כוח המשיב, עובד לשעבר של המערערת, סירב לכאורה לפדות את השיקים המיועדים לשכר לקבלת שיק על פי הוראתו, ממנו יוכל לגבות ישירות את שכר טרחתו. ההמחאה הראשונה נשלחה ביום 11.8.2008 ואושר כי הגיעה ליעדה ב-13 באוגוסט 2008. רשם ההוצאה לפועל ובית משפט השלום קבעו שניהם בעבר כי אין די ראיות להוכחת פירעון השיק, אך פסק הדין קובע אחרת, ומקבל את טענת המערער כי השיק אכן התקבל אצל בא כוח המשיב. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי הניכויים משכר המערערת בגין מיסים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות מהווים אמצעי תשלום, והמעסיק אינו נדרש לשלם סכומים אלה פעמיים. לפיכך, חובו של המערער למשיב מופחת בסכום המקביל לניכויים אלה, שהסתכם ב-11,758 ₪. עוד קובע בית המשפט כי לא יתווספו ריבית, הפרשי הצמדה או הוצאות ליתרת החוב, העומדת על 20,913 ש"ח, החל מיום 14.8.2008 ואילך. אם המערערת שילמה סכום זה ביתר, על המשיב להשיב את העודף בצירוף הפרשי ריבית והצמדה רלוונטיים. לבסוף, על המשיב לשלם למערערת את הוצאות הערעור, הקבועות בסך 7,020 ₪, ועל המזכירות להשיב למערערת את הפיקדון.