עת"מ 18263-03-18

תקציר

העותרת הגישה לבית המשפט תביעה בטענה לעוולות שונות בהליך המכרזי, שלטענתם יש בהן כדי להביא לפסילת ההצעה הזוכה. המשיבים, בהם משרד החינוך והזוכה במכרז, דחו את טענות העותר. עוד טענו כי יש לדחות את העתירה עצמה בשל שיהוי בלתי סביר בהגשתה, דבר שהעותר לא הצליח להצדיק. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות שהוצגו ולא מצא טעם באף אחת מהן. ראשית, באשר לטענה בדבר ערבות בנקאית פגומה במכרז הזוכה, מצא בית המשפט כי הערבות עמדה בדרישות, וכי ההבהרה שסיפק משרד החינוך תומכת במועד תחילתה הנקוב בערבות. שנית, העותר טען כי ההצעה הזוכה לא עמדה בתנאי הסף של ניסיון. בית המשפט מצא כי ועדת המכרזים פעלה על פי ההליך הנכון בבקשת הבהרות מהמציע הזוכה והייתה סבירה בקבלת הסבריהם, המפרטים ניסיון מספק. שלישית, נדחתה גם טענת העותרת כי המציע הזוכה זייף את הצעתה בנוגע לניסיונו של מנהל הפרויקט שלה. בית המשפט קיבל את הטענה כי נפלה טעות בהצעה, אך ציין כי זו תוקנה באמצעות הליך הבירור ולא הצביעה על כוונה להונות. עוד טענו העותרים כי נענשו באופן בלתי הוגן על כך שלא סיפקו שלושה ממליצים כנדרש במכרז, אולם בית המשפט מצא כי ועדת המכרזים פעלה בהתאם לתנאים וקיזזה את הנקודות המתאימות. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת בדבר זכייתה של ההצעה הזוכה בחסר, עמומות ומבוססות על תחבולות. העותר לא הביא ראיות לתחבולות, וקבלת הוועד את הסבריו של המציע הזוכה בדבר העלויות הייתה סבירה. לבסוף, טען העותר כי המציע הזוכה הפר את חוקי העבודה וכי הדבר היה צריך להילקח בחשבון על ידי הוועדה. בית הדין מצא כי פסקי הדין שניתנו על ידי העותרת בעניין הפרות עבודה אינם מספיקים כדי לבסס דפוס שיטתי של עוולות. זאת ועוד, מסמכי המכרז לא תמכו בטענת העותרת כי הדבר היה צריך להיות גורם מכריע בהחלטת הוועדה. ככלל, בית המשפט מצא כי הליך המכרז התנהל באופן סביר ובהתאם לחוק. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 60,000 ₪.