פש"ר 173/06

תקציר

חייב יליד 1964 הגיש בקשה לפשיטת רגל, בשל חובות של למעלה מ-2 מיליון שקל. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, החליט לדחות את הבקשה. השופט קבע כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי מילא את חובותיו בתום לב. עיקר חובו, שהסתכם ביותר מ-96%, היה חייב לרשויות המס, והשופט מצא כי החייב לא הסביר כראוי את מקורו של חוב זה. יתר על כן, החייב הפגין חוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל. הסבריו לבעיותיו הכספיות לא היו עקביים, הוא לא נכח בדיונים ולא סיפק מסמכים מספיקים לתמיכה בטענותיו. במקום זאת, השופט מצא כי החייב ניסה לחשוף ולהסתיר היבטים מסוימים במצבו הכלכלי. בנוסף, החייב צבר חובות מזונות משמעותיים, דבר המעיד על חוסר תום לב, שכן חובות אלה לא היו ניתנים להפטר. השופט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל לא נועדו להגן על חייבים במס שלא מילאו את חובותיהם. לבסוף, התנהלותו של החייב בתקופת צו הכינוס הוכיחה עוד יותר חוסר תום לב. משכך, הבקשה לפשיטת רגל נדחתה, וצו כינוס הנכסים הוסר.