בד"מ 29/08

תקציר

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו מצא את הנאשם, עו"ד במקצועו, אשם בכך שלא החזיר את מסמכיו של מרשו, מר X, והפר מספר סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה המקצועית. סלע המחלוקת סובב סביב זכות השעבוד, המאפשרת לעורכי דין לעכב מסמכים וכספים של לקוחות כדי להבטיח את גביית דמי השירות שלהם. עם זאת, זכות זו מותנית ויש לממשה ביושר ותוך שלושה חודשים מיום דרישת הלקוח בכתב להחזרת מסמכיו. בית המשפט הכיר בכך שהנאשם אכן ניצל זכות זו, אך טען כי לא ניהל את ההליך המשפטי ביעילות ובמסירות. זאת ועוד, התנהלות הנתבעת לא עלתה בקנה אחד עם תכליתה של זכות השעבוד, שהיא לפתור סכסוכים במהירות ולצמצם את הפגיעה בלקוח. בית המשפט הרשיע את הנאשם בדעת רוב בהפרת חובת הנאמנות שלו כלפי לקוחו, העלמת מסמכים שלא כדין, פעולה הפוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהלות באופן שאינו ראוי לעורך דין. למרות חומרת העבירות, בית המשפט בחר שלא לשלול לצמיתות את רישיונו של הנאשם, בהתחשב בגילו, בנסיבותיו האישיות הקשות ובהיעדר תלונות או הרשעות אחרונות. במקום זאת, נגזרו על הנאשם חמש שנות מאסר על תנאי, מתוכן ארבע שנים מעשיות ושנה על תנאי. גזר דין זה, החל מיום מתן פסק הדין, הותנה בכך שהנאשם לא יעבור אף אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.