עמ"נ 461-05-11

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים עיקריים של המערערים בעניין שומות ארנונה לשנים 1995 עד 2010. הערר הראשון מתייחס להחלטת ועדת הערר הדוחה את בקשת המערערים להאריך את המועד להגשת עררים לשנים 1995 עד 2002. השופט מקיים את החלטת הוועדה ומדגיש את השיהוי המופרז, את חוסר ההצדקה לכך ואת סיכויי ההצלחה הנמוכים בערעורים, ולכן אין מקום להאריך את המועד. הערעור השני נוגע לשומות לשנים 2003 עד 2010. השופט קובע כי קביעת ועדת הערר בנוגע לשטחים הבנויים מוצדקת ואין להתערב בה. עם זאת, השופט מוצא כי הראיות שהוצגו בנוגע לשטח הקרקע הכבוש אינן מספיקות. משכך, מחליטה השופטת לצמצם את שטח הקרקע הכבושה כפי שהציעו המערערים, עד לביצוע מדידה מדויקת. השופט דן גם במצב המבנים ומאשר את קביעת הוועדה כי הם שמישים. כמו כן, השופטת מדגישה את הצורך במדידה עדכנית של הנכס וממליצה למערערים ולעירייה לשתף פעולה כדי לפתור את הסוגיה בצורה ידידותית. המערערים חויבו לשלם לעירייה הוצאות בסך 10,000 ₪, והשומות יתוקנו בתוך 30 יום. בסופו של דבר, השופט דוחה את מרבית טענות המערערים ופוסק לטובת העירייה.