ת"א 34129-03-20

תקציר

התובע, עובד תחזוקה, תבע את מעסיקו בגין פגיעות שנגרמו לו בתאונת עבודה. גרסתו של התובע לתאונה הייתה כי הלך בשטח המפעל, דרך על מכסה ניקוז שנפתח בפתאומיות וגרם לו ליפול לתוך פתח הניקוז ולפצוע את רגלו. הנתבעים הכחישו את נסיבות התאונה וטענו כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק. עוד טענו כי יש לקבוע כי התובע התרשל באופן תורם. בית הדין פסק לטובת התובע בסוגיית החבות, קיבל את גרסתו לאירועים כעקבית ואמינה, וקבע כי המעסיק הנתבע התרשל בכך שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא התרשל באופן תורם. באשר לנזקים, מינה בית המשפט מומחה אורתופדי אשר העריך תחילה את נכותו של התובע בשיעור של 10%. עם זאת, לאחר חקירה נגדית ועיון במסמכים רפואיים נוספים, תיקן המומחה את שיעור הנכות ל-2%, שכן התאונה החמירה מצב קודם. בית המשפט קיבל חוות דעת מתוקנת זו וקבע כי גם נכותו התפקודית של התובע עומדת על 2%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 63,000 ₪, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, ירידה בכושר השתכרות, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הנתבעים חויבו לשלם את הסכום בתוך 30 יום, או לעמוד בפני הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. פסק הדין, שניתן לפרסמו ללא פרטים מזהים של התובע, ניתן בהעדר הצדדים ביום 4.12.2022, וניתן לערער עליו בבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 60 יום.