ת"א 14416-01-22

תקציר

הנושים, למעט הנושה המובטח, טענו כי על הרוכשים לשלם להם 1,300,000 ₪ תוך קבלת הדירה עם משכנתא של 700,000 ₪. אלא שהרוכשים לא יכלו לסלק את המשכנתא מבלי לשלם 700 אלף שקל נוספים, וטענת הנושים לא לקחה זאת בחשבון. בית המשפט מצא כי מצבם של הנושים לא יכול היה להיות טוב יותר מאשר אילו מימשו את הדירה, וזכותם של הרוכשים להשלים את העסקה גברה על העיקול של הנושים. בעקבות פסיקות קודמות, קבע בית המשפט כי הנושים אינם יכולים לעקל את הסכום המיועד להחזר המשכנתא מכיוון שהוא אינו שייך למוכרים. בנוסף, האישה הייתה זכאית למחצית מתמורת המכירה, בניכוי המשכנתא, שכן היא לא הייתה חייבת בחובות בעלה. עוד קבע בית המשפט כי יש לפרוע את המשכנתא מכספם המשותף של בני הזוג ולא רק מחלקה של האישה, שכן מדובר בחוב משותף. הרוכשים לא היו רשאים לנכות את הפיצוי המוסכם מיתרת התשלום, והוחלט כי עליהם לשלם את מלוא הסכום. כמו כן, העיקול של הנושים לא חל על הסכום המיועד להחזר המשכנתא, והרוכשים היו זכאים לשלם את יתרת המשכנתא לבנק לאומי. לאחר סילוק המשכנתא, הרוכשים ישלמו לנושים מחצית מיתרת התמורה, באופן יחסי לחובותיהם, מה שיוביל לביטול העיקולים. החצי השני יינתן לאישה. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.