ע"א 1353/09

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר מצא את המערער והמשיב אחראים ביחד ולחוד לנזקים שנגרמו לנפגע בעקבות תקיפה סמוך לביתו באריאל. הערעור התמקד באחריותו של המערער ובגובה הנזקים, כאשר המערער טען כי מעשיהם היו נפרדים ומובחנים, וכי תפקידו היה מינורי בהשוואה לזה של המשיב. המערערת טענה כי הנזק שנפסק היה מופרז. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי טענת המערער כי רק בעט ברגלו של הקורבן אינה אמינה. בית המשפט הסתמך על פסק הדין הפלילי נגד המערער בגין תקיפה וקבע כי הוא נמצא בצדק אחראי לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין בכך שלא מנע את מעשיו האלימים של המשיב ואישר אותם בפועל. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחריות משותפת ומספר אחריות, והדגישו כי לא ניתן להפריד בין השתתפותו המלאה של המערער בתקיפה לבין הנזק שנגרם. בנוסף, בית המשפט מצא כי פסיקת הנזק, שכללה פיצוי בגין השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה במשק הבית וכאב וסבל, הייתה סבירה, במיוחד בהתחשב בחומרת פגיעתו של הנפגע. המערער חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הקורבן, והערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערער תשוחרר לקורבן בהתאם.