סע"ש 66646-06-19

תקציר

התובעת, מרצה, תבעה את מעסיקה, מכללה אקדמית, בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויים בגין היעדר ביטוח פנסיוני, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים ללא שימוע. התובעת טענה כי התקיימו ביניהם יחסי עבודה לאורך כל תקופת הרצאתה במכללה, למרות השינויים בדפוס ההעסקה. הנתבעת טענה כי התובעת הועסקה בארבע תקופות שונות, עם דפוסי העסקה שונים, וכי לא התקיימו יחסי עבודה בתקופה השנייה והשלישית. בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עבודה בכל תקופות עבודתה של התובעת, וכי הפרעות מסוימות בעבודתה לא ניתקו קשר זה. לפיכך, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים עבור כל התקופה שבין שנת 2000 לשנת 2015, למעט תקופות בהן לא עבדה. השופטת חישבה את פיצויי הפיטורים על פי היקף העסקתו של התובע והתעריפים השעתיים שהעמידה הנתבעת, ומצאה כי התובע חייב 56,050 ₪ לאחר ניכוי הסכום שכבר שולם על ידי הנתבעת. עוד קבע בית הדין כי התובעת קיבלה הודעה נאותה על פיטוריה באפריל 2015, ועל כן נדחו טענותיה להודעה מוקדמת ולפיטורים שלא כדין. התובע תבע גם דמי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרשות קצרות לביטוח פנסיוני, אך אלה בוטלו במהלך ההליך. לסיכום, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 56,050 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.9.2015. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,250 ₪.