בש"א 2331/08

תקציר

התובעת, חברה קבלנית להנדסה אזרחית, תבעה את חברת הייזום והבנייה הנתבעת בגין אי תשלום שירותי בנייה. העבודות המדוברות נגעו לבניית מלון גרנד קורט בירושלים, אשר התובעת החלה בשנת 2000 והופסקה בשנת 2003 עקב אי אישור הנתבעת ואי תשלום עבור העבודות. התובע טען כי הנתבע פנה אליהם בשנת 2004 כדי להשלים את הפרויקט אך בהמשך החליט לסיים את העבודה בעצמם. החשבון הסופי לפרויקט הוכן בשנת 2003, והתובע מבקש תשלום.  הנתבעת העלתה מספר טענות מקדמיות לדחיית התביעה, לרבות טענת קיזוז בגין עיכובים בבניית מלון הייאט בים המלח בשנת 1992. התובע טען כי טענת הקיזוז של הנתבעת אינה תקפה בשל התיישנות, מניעה ושיהוי, ויתור והיעדר עילה.  פסק הדין דוחה את טענות התובעת לדחיית תביעת הקיזוז בשלב מקדמי זה. היא גורסת כי בניגוד לתביעות שכנגד, תביעות הגנה כמו קיזוז אינן כבולות בחוק ההתיישנות. עוד קבעה השופטת כי אין לדחות את טענת הקיזוז של הנתבעת בעילה של מניעה ושיהוי, שכן פרשנות הסכמי הפשרה שנחתמו בין הצדדים מחייבת בחינה נוספת בשלב ההוכחות. כמו כן, השופטת קבעה כי לא ניתן לשלול בשלב זה את זכות הקיזוז של הנתבעת, שכן תנאי המערכת החוזית והתחייבויות הצדדים טעונים בירור נוסף. הבקשה נדחתה, והתובע חויב בתשלום הוצאות בסך 7,500 ₪ + מע"מ, בגין חלק זה של פסק הדין.