תב"כ 24/23

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת ועדת הבחירות המרכזית בתב"כ 24/23 החלטה זו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, עוסקת בעתירה שהוגשה על ידי סיעת "עוצמה יהודית - חזית יהודית לאומית" נגד סיעת "הליכוד - תנועה לאומית ליברלית". העתירה ביקשה למנוע מהליכוד לפרסם בעתיד מודעות תעמולה באינטרנט המפרות את הוראות סעיף 10(א)(3) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התש"ט-1959. **הבסיס החוקי והעובדתי:** סעיף 10(א)(3) לחוק קובע כי מודעה הכוללת תעמולת בחירות שהוזמנה על ידי סיעה, חייבת לשאת את שם הסיעה, או את האות או הכינוי שלה. לטענת "עוצמה יהודית", הליכוד פרסם מודעות תעמולה נגדה בערוץ 20 ובאתר "ניוז 1" ללא ציון זהות המזמין, ובכך הפר את החוק. לאחר פניית "עוצמה יהודית" למפרסמים, המודעות הוסרו, ולאחר מכן פורסמו מחדש על ידי הליכוד בציון שמה, כנדרש. **הסעד המבוקש והדחייה:** "עוצמה יהודית" ביקשה לקבל "צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבה לפרסם מודעות תעמולה נגד העותרת שהן מנוגדות לחוק ולפסיקה". השופט הנדל דחה את הבקשה לסעד זה, תוך שהוא מסתמך על עקרונות יסוד בדין. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **הדרישה להפרה קונקרטית בהווה או בסבירות גבוהה בעתיד:** עיקרון מרכזי בדין הוא כי סעד משפטי, כגון צו מניעה, ניתן רק כאשר קיימת הפרה של החוק המתרחשת בזמן אמת, או קיימת סבירות ממשית להתרחשותה בעתיד. בעתירה זו, "עוצמה יהודית" לא הצביעה על הפרה מתמשכת או על מידע מוצק לגבי הפרות עתידיות. המודעות הוסרו ופורסמו מחדש כדין. לכן, השופט קבע כי לא ניתן להעניק צו מניעה גורף. 2. **הצורך בבחינת כל מקרה לגופו:** המשפט פועל על בסיס בחינת נסיבותיו ותשתיתו העובדתית של כל מקרה ומקרה. השופט הנדל הדגיש כי הסעד שנתבקש היה "כללי מדי" שכן הוא מבקש למנוע כל הפרה עתידית מבלי להתייחס למקרה ספציפי. הוא הפנה לחוות דעתו בעניין תר"מ 3/21 עיריית חולון נ' זכריה, שם חזר על עיקרון זה – המשפט נסלל על ידי מקרים פרטניים. 3. **הסעד המשפטי אינו תחליף לפיקוח שוטף:** השופט למעשה קבע כי החלטתו אינה פוטרת את הליכוד מלפעול על פי דין ביחס לפרסום מודעות תעמולה. אף ללא צו מניעה, קיימת חובה חוקית על כל סיעה לפעול בהתאם להוראות החוק. במקרה של הפרה עתידית, "עוצמה יהודית" תמיד תוכל לפנות לוועדת הבחירות בבקשה לסעד מתאים, תוך הצגת תשתית עובדתית קונקרטית. 4. **היעדר צו הוצאות:** העובדה שלא נפסקו הוצאות לטובת מי מהצדדים נובעת ככל הנראה מהנסיבות המיוחדות של המקרה – ההפרה המקורית תוקנה על ידי הליכוד, ולא נדרש סעד קבוע. **לסיכום:** החלטת ועדת הבחירות המרכזית מדגישה את העקרון המשפטי לפיו סעדים מרחיקי לכת כמו צווי מניעה ניתנים רק בהתקיים תנאים מחמירים של הפרה ממשית או סבירות גבוהה להפרה עתידית. היא מחזקת את הגישה הפרטנית והזהירה בדין, ומבהירה כי גם ללא צו שיפוטי, חלה על כל סיעה חובה לנהוג על פי החוק, ותמיד ניתן לפנות לסעד משפטי כאשר חובה זו מופרת באופן קונקרטי.