ע"פ 17567-03-11

תקציר

עובד במפעל אלקטרוניקה הודה באשמה של הטרדה מינית של עובדת צעירה שהייתה תחת סמכותו. ההטרדות כללו הערות מתמשכות ובלתי הולמות, מגע פיזי ואיומים על העסקתה אם לא תציית לקידומו. במסגרת הסדר טיעון הודה המשיב בארבעה אישומים של הטרדה מינית והסכים לפצות את הקורבן. בית משפט קמא, בשים לב לעברו הנקי של המשיב, לחלוף הזמן ולאובדן מקום עבודתו הפוטנציאלי בשל גילו המתקדם, החליט שלא להרשיעו אלא הטיל עליו צו עבודות שירות כבד, פיצוי לנפגע והתחייבות חתומה. המדינה ערערה וטענה להרשעה בשל חומרת העבירה והשפעתה על הקורבן. ערכאת הערעור הסכימה כי התנהגותו של המשיב הייתה קיצונית ומצדיקה הרשעה, אך כיבדה את החלטת בית משפט קמא בגזר הדין, בהתחשב בנסיבות המקלות. המשיב הורשע בסופו של דבר בהטרדה מינית, אך לא הוטלו עליו עונשים נוספים מעבר לעונשים שהוטלו עליו בערכאה נמוכה יותר.