תת"ע 12844-08-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו בתיק תת"ע 12844-08-25: **רקע עובדתי:** נגד המבקשת, אנעאם אבו ריא, הוגש כתב אישום בגין עבירת שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה. ביום 5.1.2026, התקיימה ישיבת הקראה, אליה המבקשת לא התייצבה למרות שזומנה כדין. כתוצאה מכך, הרשיעה המבקשת בהיעדרה ונגזר דינה לתשלום קנס בסך 2,000 ₪. ביום 12.1.2026, הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה. **טענות המבקשת:** 1. **טעות של באת כוחה:** המבקשת טוענת כי באת כוחה, עו"ד, שכחה בטעות לנהל את התיק, למרות שהיא ידעה על מועד הדיון והופיעה בבית המשפט באותו מועד ובאותה שעה בתיק אחר. 2. **כפירה בביצוע העבירה וסיכויי הגנה:** המבקשת כופרת בביצוע העבירה ומבקשת להציג ראיות להוכחת חפותה. לטענתה, סיכויי הגנתה גבוהים ביותר. 3. **נסיבות אישיות וכלכליות:** המבקשת טוענת כי מדובר באישה נורמטיבית, עובדת, בעלת מצב כלכלי קשה, וכי דחיית הבקשה תגרום לה נזק בלתי הפיך, לרבות פסילת רישיון נהיגה שתפגע בפרנסתה היחידה. **טענות המשיבה (מדינת ישראל):** 1. **דחיית הבקשה על הסף:** המשיבה טוענת כי אין כל טעם המצדיק את ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. 2. **אחריות המבקשת:** אף אם באת כוחה שכחה את מועד הדיון, המבקשת עצמה לא התייצבה, למרות שידעה על הדיון, ולכן עליה להלין על עצמה. 3. **חוסר פירוט של סיכויי הגנה:** המבקשת לא פירטה את סיכויי הגנתה, ולכן ניתן להניח כי אין כאלו. **ניתוח משפטי והלכות רלוונטיות:** בית המשפט בחן את הבקשה לאור הוראות סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, ופסיקות בית המשפט העליון. 1. **המסגרת הנורמטיבית לביטול פסק דין בהיעדר:** * סעיף 130(ח) לחסד"פ קובע כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, אם התקיימו שני תנאים חלופיים: * **סיבה מוצדקת לאי התייצבות:** קיום סיבה סבירה ומשכנעת לכך שהנאשם לא התייצב לדיון. * **גרימת עיוות דין:** הותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין לנאשם. * הפסיקה מדגישה כי זכותו של אדם ליומו בבית המשפט אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. הנטל להוכיח את קיומם של התנאים לביטול פסק הדין מוטל על המבקש (ראו: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י; רע"פ 9811/09 סמימי נ' מ"י). 2. **"טעות" או "שכחה" של בא כוח כסיבה מוצדקת:** * בית המשפט קבע כי כלל ידוע הוא ששכחה, טעות, חוסר תשומת לב או בלבול במועד, **גם אם אירעו בתום לב, אינם מהווים טעם מוצדק לביטול פסק דין בהיעדר**. הלכה זו מבוססת על פסיקות קודמות, כגון רע"פ 9142/01 איטליא, ר"ע 418/85 פרץ רוקינשטיין, ורע"פ 5146/09 שרעבי. * במקרה זה, המבקשת לא טענה לסיבה לאי התייצבותה **שלה**, אלא התבססה על טעותה של באת כוחה. בית המשפט דחה טענה זו על בסיס ההלכה הפסוקה. 3. **חובת הפירוט של סיכויי הגנה והוכחת עיוות דין:** * כדי להצדיק ביטול פסק דין בהיעדר עקב חשש לעיוות דין, על המבקש להצביע על **שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק הדינו**. אין די בטענה כללית בדבר ביצוע העבירה. (ראו: רע"פ 1911/18 גיש נ' מ"י). * על המבקש לפרט בכתב את מכלול הטענות התומכות בבקשתו, כולל אסמכתאות ותצהירים, ולהציג ראיות בעלות פוטנציאל ממשי לשנות את התוצאה. (ראו: רע"פ 9142/01 איטליא; עפ"ת (מחוזי חי') 50876-08-15 ליאון נכבאר). * במקרה זה, המבקשת טענה באופן כללי כי אינה מבצעת את העבירה ומחזיקה בראיות, אך לא פירטה מהן טענותיה ומהן הראיות. בית המשפט קבע כי טענות אלו נטענו "בעלמא" ולא הוכחו כלל. (ראו: רע"פ 4624/13 קוזניצוב נ' מ"י; רע"פ 8427/17 סאלם נ' מ"י). * בית המשפט לא התרשם כי דיון ענייני היה מוביל לזיכוי המבקשת, ומכאן שלא הוכח כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לה עיוות דין. 4. **סיכום הדברים:** * בית המשפט אימץ את עמדת המשיבה וקבע כי דין הבקשה להידחות. * הטענה בדבר טעותה של באת הכוח אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבות. * המבקשת לא הוכיחה קיומו של עיוות דין, שכן לא פירטה את סיכויי הגנתה ולא הציגה ראיות קונקרטיות. * בית המשפט הורה על חידוש ההליכים בתיק, וקבע כי אם הקנס לא שולם, הערבון יועבר לתשלומו, והיתרה תשולם תוך 30 יום. **חידושים או היבטים משפטיים מיוחדים:** החלטה זו אינה מציגה חידושים משפטיים יוצאי דופן, אלא מהווה יישום קפדני של הלכות קיימות ומושרשות בדיני הראיות והדין הפלילי, ובפרט בכל הנוגע לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר נאשם. היא מדגישה את הנטל המוטל על הנאשם להוכיח את זכאותו לדיון נוסף, ואת החשיבות של פירוט טענות וראיות קונקרטיות, ולא הסתמכות על טענות כלליות או שגיאות של בא כוח. ההחלטה מחזקת את התפיסה כי מערכת המשפט אינה נוטה לבטל פסקי דין בהיעדר, אלא במקרים חריגים ובהתקיים תנאים מחמירים.