ע"א 6456/13

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שעניינו חוב מזונות ארוך שנים. המשיב מס' 1, יליד 1938, היה נשוי למערערת מס' 1, עמה נולדה לו בת. בשל אי תשלום מזונות נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל, שהובילו להכרזת פשיטת רגל בשנת 2001. לאחר שורה של הליכים משפטיים, ערערו המערערים על סילוק חוב המזונות. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את הנסיבות הייחודיות, כגון גילה של המשיבה מס' 1, הליכי פשיטת רגל ממושכים, בריאות לקויה והיעדר נכסים, העניק פטור מלא מהחוב, תוך שהוא מכיר בכך שפטורים אלה נדירים ומותנים בנסיבות יוצאות דופן. המערערים טענו כנגד זה, תוך שהם מציינים חוב משמעותי שטרם נפרע, וטוענים כי התנהלותו של המשיב נעשתה בחוסר תום לב. עם זאת, בית משפט קמא ציין כי מצבה הכלכלי והרפואי של המשיבה מס' 1 מצדיק את הפטור, וקבע כי מצבם הכלכלי של המערערים יציב והם כבר גבו סכומים ניכרים. הערעור נדחה, כאשר השופטים א' חיות, א' פוגלמן וד' ברק-ארז הסכימו עם נימוקיו ומסקנותיו של בית משפט קמא, והדגישו כי ההחלטה אינה מצדיקה את התנהלותה של המשיבה מס' 1 בעבר. בית המשפט החליט שלא להטיל על המערערים הוצאות בגין הערעור.