בג"צ 337/71

תקציר

בג"ץ פסק על תוקפו של צו שהוציא המפקד הצבאי הישראלי המתקן את חוק העבודה הירדני שהיה בתוקף בשטחים. פסק הדין התמקד בסעיף 43 לאמנת האג הרביעית, הקובע כי כוח כובש חייב לכבד את החוק המקומי אלא אם כן הדבר נמנע לחלוטין. דעת הרוב, שניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא זוסמן, קבעה כי הכיבוש הצבאי מעניק לכוח המחזיק הן את הזכות לפעול לצרכי מלחמה והן את החובה לדאוג לרווחת האוכלוסייה. זוסמן פירש את סעיף 43 כמחייב את משטר הכיבוש לכבד את החוק הקיים, אלא אם כן הוא אינו עונה על הצרכים המשתנים של החברה. מאחר שדיני העבודה הירדניים הקיימים פגעו ביכולתו של הממשל הצבאי למלא את חובתו כלפי התושבים, טען זוסמן כי למפקד יש סמכות לתקנו. זאת ועוד, זוסמן ראה בתיקון ניסיון סביר ליישב סכסוך עבודה ולהבטיח את המשך הפעלת מנגנון הבוררות הקבוע בחוק. עם זאת, הוא הכיר בכך שהשיהוי הממושך במקרה זה והנסיבות שהשתנו הפכו את הטלת המנגנון על העותר לבלתי צודקת. לפיכך, ביטל בית הדין את הצו המותנה, והורה למשיבה לקבוע תחילה אילו עובדים מעוניינים באמת ובתמים לחזור לעבודה. השופט ח' כהן, בחוות דעת חולקת, טען כי סמכותו של המפקד הצבאי לפי סעיף 43 מוגבלת להשבת הסדר הציבורי והחיים הקודמים ואינה משתרעת על חקיקת חוקים חדשים. הוא הדגיש כי המטרה היא להחזיר את ההסדרים הקיימים ולא להבטיח את קיומם של חדשים. כהן סבר כי התיקונים חורגים מסמכותו של המפקד, שכן הם לא נועדו להשיב את הסדר הישן על כנו אלא להבטיח הסדרים שונים.