בג"צ 9362/03

תקציר

התיק סובב סביב גב' שוש עראר, שכיהנה כיו"ר מועצת איגוד ערים בצפון השרון (תברואה). עראר ערערה על החלטת שר הפנים שלא לאשר את שכרה לתפקיד זה, כנדרש בחוק, והגישה עתירה לבג"ץ. בהמשך נדחתה העתירה, והשר הסכים לאשר תשלומי שכר לשנים 1999 ו-2000. עראר משכה את עתירתה והמשיכה לכהן כיו"ר ללא שכר במשך שלוש שנים נוספות. עותר, שהיה גם חבר מועצת עיריית נתניה, ערער על חוקיות תשלומי השכר לערער ועתר לבית המשפט בבקשה להורות על השבתם. המשיבים, שר הפנים והממונה על השכר, הודו כי התשלומים בוצעו מכוח פגם מינהלי וכי העתירה לא נדחתה באופן אובייקטיבי. בית המשפט בחן את העניין מנקודת המבט של המשפט המנהלי ודיני החוזים. נמצא כי עראר מילאה את התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה ושינתה את מצבה באופן משמעותי על בסיסו. בית הדין הדגיש את אינטרס ההסתמכות וציין כי עראר ויתרה על תביעותיה והמשיכה לעבוד ללא שכר במשך שלוש שנים. נקבע כי הוראה על החזרת תשלומי השכר תהיה בלתי מאוזנת וצעד חריג. לפיכך, העתירה נדחתה ללא הוצאות. השופטת פרוקצ'יה והשופטת חיות הסכימו עם פסק הדין והדגישו את הנסיבות החריגות של המקרה.