תא"מ 14013-03-18

תקציר

התובע והנתבע במקרה זה מתגוררים שניהם באותו בניין והסכסוך החל על השימוש בחניות. התובעים החנו את רכבם במקום חניה במשך ארבעה חודשים, מה שהוביל את הנתבע להגיש נגדם תלונה במשטרה. לטענת התובעת, תלונה זו ופרסומים נוספים של הנתבע מהווים לשון הרע. השופט מצא כי רק ביטוי אחד, בו כינה הנתבע את התובע "נבל", מהווה לשון הרע. יתר הפרסומים, לרבות התלונה במשטרה, לא היוו לשון הרע אלא היו נכונים או מוגנים על ידי סעיפים שונים בחוק איסור לשון הרע. בעוד שהצהרת הנתבע על כך שהתובע הוא "נבל" נמצאה כלשון הרע, השופט קבע כי היא אינה מצדיקה סכום פיצוי משמעותי. השופט פסק לתובע סכום סמלי של 750 ₪, דחה את כל התביעות האחרות והורה לנתבע לשלם סכום זה בתוך 30 יום. פסק הדין משמש גם כמסר מרתיע, המדגיש את חומרת האמירה המכפישה שנאמרה נגד התובע. בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, החליט השופט שלא לפסוק הוצאות משפט.