ת"א 2656/02

תקציר

פסק הדין מצהיר כי זכותו של התובע לדמי שימוש הולמים עבור אדמתו, שנתפסה לצרכים צבאיים, הוכחה בתקופה שבין 1996 ל-2002. הקרקע המדוברת, הממוקמת בכפר בוקעה, אינה מוסדרת ותביעת התובע אינה נוגעת להצהרת בעלות אלא לזכות להמשיך ולקבל דמי שימוש עבור השטח שנתפס, אותם קיבלה התובעת עד שנת 1996. חוסר יכולתו של הנתבע להביא מסמכים רלוונטיים התומכים בטענותיו, בשל נזק ראייתי, פועל לרעתם ומגלגל את נטל השכנוע אליהם. התובע הצליח להוכיח כי הוא המחזיק החוקי במקרקעין, וחזקת הלגיטימיות מיטיבה עם טענת התובע כי ועדת הסקר, אשר הכירה בזכותו לדמי שימוש בעבר, ערכה בדיקה ראויה. שטח המגרש מוערך בכ-5,100 מ"ר ודמי השימוש השנתיים נקבעים על 510 דולר לשנה, עם שערוך וריבית, שישולמו בשקלים. הנתבעת חויבה לשלם את דמי השימוש שנצברו עבור השנים 1996 עד 2002, בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 45 יום. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נפסקים גם לתובע.