ת"א 38517-03-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע בשלוש תביעות מאוחדות הנוגעות לקרקעות שהופקעו על ידי ממשלת ישראל בשנות השישים מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. השופט דניאל פיש ניהל את התיק. התביעה הראשונה (ע"א 29602-03-16) הוגשה על ידי יורשיו של חביב חנא אליאס, בדרישה לפיצוי בגין הפקעת זכויותיהם בחלקות 205 ו-138. התביעה השנייה (ע"א 38517-03-16) הוגשה על ידי יורשיו של ג'ריס ח'ליל אליאס, בדרישה לפיצוי בגין הפקעת זכויותיו בחלקות 84, 85, 208 ו-186. התביעה השלישית (ע"א 32655-03-16) הוגשה על ידי יורשיהם ויורשיהם של יורשי ג'ריס ואליאס עבד אליאס, בדרישה לפיצוי בגין הפקעת זכויותיו בחלקות 194 ו-186. באשר לחלקות 84 ו-85, נעתר בית המשפט לבקשת הנתבע לדחות את התביעה, שכן חלקות אלה הופקעו ופוצו לצד שלישי, שפיק סאמי אלבזן, לו הועברו הזכויות על ידי ג'ריס באמצעות ייפוי כוח נוטריוני. התובעים לא ערערו על אמיתות ייפוי הכוח ולא הצליחו להוכיח שג'ריס לא ידע על ההפקעה ולא התכוון להעביר את זכויותיו. בית המשפט קבע כי הנתבע, לאחר שכבר פיצה את שפיק, יתעשר שלא כדין אם יורשיו של ג'ריס יפוצו גם הם בגין אותן חלקות. אשר לחלקה 186, בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי ניתן לנהל את התביעות החופפות של קבוצות יורשים שונות על ידי הבטחת אי כפילות של התובעים וביקש מהצדדים להגיש הודעה מוסכמת בדבר המשכה. בית המשפט הדגיש כי על התובעים מוטל נטל ההוכחה ועליהם להבטיח שלא יהיה פיצוי כפול בגין אותן זכויות. פסק הדין החלקי ניתן בהעדר הצדדים ביום 6.11.2018.