מ. מקרקעין 92/20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת כנגד הנתבעים בדבר הרחבת דירתם בבית משותף משותף. הנתבעים מצווים להרוס את המבנים שנעשו מעבר להרחבה הראשונה, עליה הוסכם על ידי התובע. יש לפרק את המדרגות המובילות לדירת התובע, את גגות הרעפים ואת החלק של הרחבה השנייה החורג מהגובה. זאת, משום שהנתבעים לא הצליחו להוכיח כי קיבלו את הסכמת הרוב הנדרש של בעלי הדירות להרחבות אלה, כקבוע בסעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין. עוד נקבע בפסק הדין כי דרישותיה הכספיות של התובעת אינן תקפות, שכן הן מבוססות על עילות שמחוץ לסמכותו המהותית של הממונה, והתובעת לא עתרה לפיצוי כספי בתביעתה הראשונית. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים להתיישנות ושיהוי, שכן תקופת ההתיישנות אינה חלה במקרה זה, והתובע ניסה לפתור את הסוגיה באמצעות מוסדות התכנון. בנוסף, נדחית גם טענת התובעת כי הנתבעים פיצלו את דירתם לארבע דירות ללא הסכמה, שכן בית המשפט לא מצא ראיות לפיצולים כאלה במהלך ביקורו במקום. הנתבעים חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע 659 ₪ שכר טרחת תביעה ו-12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שניהם כוללים מע"מ. סכומים אלה ישולמו עד ליום 10 בפברואר 2024. כמו כן, משטרת ישראל התבקשה לסייע באכיפת פסק הדין במידת הצורך.