פר"ק 42360-05-10

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת המבקש כי רכש שעבוד על נכס באמצעות איש קש, סרוסי, אינה משכנעת. גרסתו של המבקש לא הייתה עקבית, חסרה פירוט לוגי וסתרה ראיות אחרות. יתר על כן, גם עדותו של סרוסי הייתה מבלבלת וסותרת, והוא לא התייצב לדיונים עד שנאלץ להתמודד עם ביטול השעבוד שנרשם על שמו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבעלים האמיתי של השעבוד הוא מקובר, אדם שהשתמש באיש קש, סרוסי, כדי לרכוש את השעבוד, וכן ניהל את ענייני החברה וניהל עסקים באמצעות הנכס. גם טענת המבקש כי יש להשיב את הנכס לבעלי הקרקע נדחתה מאחר והם קיבלו את מלוא התמורה על פי הסכם הקומבינציה. עוד נקבע בפסק הדין כי השעבוד אינו תקף ממילא משום שלא הועבר על שמם של סרוסי או של המבקש, ולכן, לכל היותר, מדובר בהתחייבות לבצע עסקת מקרקעין שאינה מחייבת את נושי מקובר. מטעמים אלה נדחתה הבקשה לקיזוז השעבוד, והמבקש חויב לכסות את הוצאות הבקשה למנהל המיוחד, וכן הוצאות של עמותה.