ע"ב 8366/06

תקציר

התובעים, שני עובדים זרים, תבעו מהנתבעת פיצויים בגין הטבות תעסוקה שונות, שלטענתם לא שולמו להם במהלך העסקתם באתרי הבנייה של הנתבעת שנמשכה מאוקטובר 2001 ועד יולי 2005. הסוגיות העיקריות שעמדו לדיון בית המשפט היו: (1) האם העסקתם של התובעים באתרי הנתבעת הייתה רצופה בתקופה הנטענת; (2) האם הנתבע היה מעסיקם. באשר לסוגיה הראשונה, קבע בית המשפט כי התובעים הוכיחו כי עבדו ברציפות באתרי הנתבעת מאוקטובר 2001 ועד יולי 2005. למרות שהתובעים הגישו כמה אישורי עבודה שלא כיסו את כל התקופה, בית המשפט מצא את עדויותיהם ומסמכים אחרים שהוגשו, כגון כרטיס עבודה ותלוש שכר, משכנעים יותר. אשר לעניין השני, מצא בית הדין כי הנתבעת אכן הייתה מעסיקה של התובעת, שכן הם עבדו אך ורק באתרי הנתבעת, היו מפוקחים על ידי מנהלי העבודה של הנתבעת, והיו כפופים לעבודתה של הנתבעת ולהליכים משמעתיים. עוד לקח בית הדין בחשבון כי לתובעים לא היה כל קשר עם חברות כוח האדם אשר הנתבעת טענה כי הן מעסיקותיהן, וכי הנתבעת דאגה ללינה ולהסעות של התובעים. עוד קבע בית הדין כי התובעים זכאים להטבות תעסוקה שונות, לרבות הפרשי שכר, שכר עבור חודש אחד, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לקרן פנסיה, תמריץ לאי היעדרות ודמי משק נוספים (2000). בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: (1) הפרשי שכר בסך 4,044 ש"ח בתוספת ריבית; (2) פיצויי פיטורים בסך 12,507 שקלים חדשים בתוספת ריבית; (3) 5,164 שקלים חדשים לפדיון חופשה שנתית בתוספת ריבית; (4) 3,672 שקלים חדשים בעד דמי הבראה, בתוספת ריבית; (5) 3,586 שקלים חדשים בעד דמי חגים, בתוספת ריבית; (6) 5,964 שקלים חדשים כפיצוי בשל אי הפרשה לקרן פנסיה, בתוספת ריבית; (7) 28,930 שקלים חדשים בעד תמריץ לאי-היעדרות, בתוספת ריבית; (8) 16,306 ש"ח בעד תוספת דמי משק (2000), בתוספת ריבית. בית המשפט גם הורה לנאשם לשלם למר זלניוק שכר בסך 3,520 ₪ עבור חודש יוני 2004, בתוספת ריבית. לבסוף חויב הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ו-10,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית.