בש"פ 7900/19
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר מתייחס לתיק פלילי בישראל, בו ערערו הנאשמים על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לעניינם. הדיון נסוב סביב האפשרות לשכן את הנאשם בקהילה טיפולית כחלופת מעצר. בית המשפט מכיר בכך שהתאמתו של הסדר כזה נבחנת בדרך כלל בשלב גזר הדין, אך בנסיבות חריגות עשויה להישקל בשלב מוקדם יותר של המעצר. באופן ספציפי, הדבר יחול אם הנאשם יזם הליך טיפולי לפני ביצוע העבירה ואם קיים פוטנציאל גבוה להצלחת אותו תהליך, תוך סיכון מופחת לציבור. עם זאת, במקרה זה, הנאשם לא עסק בשיקום לפני העבירה ויש לו רקורד דל של ניסיונות שיקום קודמים, מה שהופך אפשרות זו לאפשרות לא מתאימה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא עילה לקבל את טענת ההפליה, שכן ההבחנות ביחס בין המערער לבין משווה בשם קאסם היו מוצדקות על יסוד ההבדלים בעוצמת הראיות נגדם. גם מצבו הרפואי של המערער לא נחשב להצדקה מספקת לשחרורם ממעצר, במיוחד נוכח התנהגותם המסוכנת. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער ודחה את הערעור תוך שהוא מאשרר את צו המעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 7900/19 ואחיד חאסקיה נ' מדינת ישראל, עליון (2.12.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.