ת"א 34217/07

תקציר

התיק נסוב סביב פרשנות חוק מס בולים על מסמכים וגובה מס הבולים שחבה התובעת, חברה יזמית קבלנית, על הסכמים שנחתמו בינם לבין מדינת ישראל באמצעות עמידר. התובעת טענה כי יש לחשב את מס הבולים על בסיס הערך המהוון של דמי השכירות הנפרס על פני תקופה של עשר שנים ולא כולל רכיב המע"מ. הם טענו כי שילמו יותר מדי ודרשו החזר של ההפרש. מנגד, הנתבעת טענה כי החובה מוטלת על המסמך ויש לחשב אותה על בסיס הסכום המצטבר של דמי השכירות הנקובים בהסכמים, לרבות המע"מ. בית המשפט בחן פסקי דין קודמים ואת משמעותו הלשונית של החוק, והגיע למסקנה כי עמדת הנתבע נכונה. השופטת הדגישה כי מס בולים מוטל על מסמכים ולא על עסקאות, ולכן יש לשקול לצורך חישוב את הסכום הנקוב בהסכמים, לרבות המע"מ. בנוסף, ציינה השופטת כי פרשת שיכון ובינוי, שהעדיפה את עמדת התובעת, אינה מחייבת משום שהבקשה לדיון נוסף נדחתה ללא דיון לגופו של עניין. משכך, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לנתבעת להשיב לתובע סך של 64,193.02 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.