רע"א 18335-12-13

תקציר

העותרת ביקשה להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לפרק את שיתוף זכויותיה עם בעלה בנכס מגורים ומכירתו בעודו מאוכלס. המשיב הוא בא כוחו של נושה החייב אשר מונה ככונס נכסים לזכויות החייב בבית. המבקשת ובא כוחה טעו בהגשת ערעור במקום בקשת רשות ערעור, מה שהוביל להחמצת המועד. המבקש טען כי תיוג ההחלטה כ"פסק דין" תרם לטעות, וכי המשיב היה מודע לחוסר שביעות רצונם. בית המשפט הכיר בכך שהטעות הייתה סבירה, בהתחשב בנסיבות העניין ובידיעתו של המשיב, המצדיקה הארכה. כמו כן, סיכויי הצלחת הערעור אינם אפסיים, שכן תיק ההוצאה לפועל הוא תיק פרטני, מה שמשאיר מקום לפתרונות חלופיים. כך, ניתנת למבקש ארכה להגשת בקשת רשות ערעור, ללא צו הוצאות, המאפשר להרכב לדון בבקשה.