רע"א 7620/04

תקציר

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תחילה את בקשת המשיב למחוק את כתב ההגנה של המבקשים בשל אי קיום צו גילוי הנוגע לשתי תביעות מאוחדות שהוגשו בשנים 1998 ו-1999. הצדדים ניסו תחילה להגיע לפשרה, תוך הקפאת הליכים, אך בסופו של דבר נכשלו והסכימו לצו פרוצדורלי לגילוי מסמכים. עם זאת, התעוררה מחלוקת כאשר המבקשים טענו כי המשיב לא סיפק את המסמכים המוסכמים וסירב לקיים את גילוים עד לקבלת כל המסמכים הנדרשים. המשיב ביקש למחוק את כתב ההגנה של המבקשים לפי תקנות 97 ו-122, בנימוק של אי התאמה. בית משפט קמא נעתר לבקשה, מחק את ההגנה והציע כי המשיב יוכל להוכיח פיצויים או לתת פסק דין ללא הוכחה כזו. בערעור נטען כי צו הגילוי נעדר פירוט לגבי המסמכים הנדרשים, והמבקשים פעלו ללא זדון או זלזול, דבר המצביע על כשל הדדי פוטנציאלי בציות מצד שני הצדדים. ערכאת הערעור מצאה כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בהדגישו כי מחיקת הגנה שמורה למקרים קיצוניים של התנהגות בלתי הולמת, דבר שלא הוכח כאן. הערעור התקבל וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור המליצה לקיים דיון שיבהיר ויבטיח גילוי מסמכים הדדי, שיאפשר ציות ואזהרה מפני השלכות אפשריות. לא נפסקו הוצאות עם קבלת הערעור.