ת"א 43437-07-20

תקציר

הסכסוך בין התובעים לנתבעים נסוב סביב עסקת מקרקעין שהייתה אמורה להיות עסקת חליפין אך הסתיימה כמכירה חד צדדית של התובעים לנתבעים. התובעים טענו כי הוטעו לחתום על הסכם המכר מבלי שהסכם החליפין המקביל נחתם על ידי הנתבעים, ובכך בוטלה העסקה כולה. בית המשפט הסכים עם התובעים, וקבע כי העסקה אינה מהווה תמורה מחייבת מבחינה משפטית בשל היעדר הסכם מקביל וסימולטני להחלפת מקרקעין של הנתבעים. זאת ועוד, בית המשפט פסק לטובת טענת הטעיה של התובעים, וקבע כי התובעים חתמו על ההסכם מתוך אמונה מוטעית כי מדובר בעסקת חליפין, המהווה טעות יסודית. הטעיה זו, בין אם מכוונת ובין אם רשלנית, הצדיקה את ביטול ההסכם. בעקבות זאת הורה בית המשפט על ביטול הסכמי המכר, מחיקת כל ההערות הקשורות ברישומי רשם המקרקעין והחזר הוצאות המשפט של התובעים מהנתבעים. צו המניעה הארעי שהוצא קודם לכן יעמוד בתוקפו עד למילוי ההוראות האמורות. פסק הדין אינו אוסר על הצדדים לבצע עסקת חליפין תקינה בעתיד.