ת"א 5984-08-07

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה כרוכה במספר שאלות הנוגעות לסמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל בתביעות המוגשות על ידי אזרחים ותושבים ישראלים שנפגעו בפיגועי טרור נגד הרשות הפלסטינית. השאלה הראשונה נוגעת לחסינותה של הרשות הפלסטינית מפני סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, שבית המשפט העליון קבע כי צריכה להיקבע על ידי הרשות המבצעת ולא על ידי בתי המשפט. השאלה השנייה, הנוגעת לסמכותו של בית הדין לדון בשאלות מדיניות הקשורות להסכמים בינלאומיים המכוננים את הרשות הפלסטינית, לא נדונה בערעור אלא הוכרעה בעבר על ידי השופטת ד"ר אזר, שקבעה כי לבית הדין סמכות לדון במקרים כאלה. החלטתה של השופטת אזר, שלא הוגש עליה ערעור, קבעה גם כי בתי המשפט בישראל הם הפורום המתאים לסכסוכים הנוגעים לרש"פ וכי הרשות הפלסטינית אינה נהנית מחסינות בגין מעשי טרור. יתר השאלות נוגעות לבחירת הדין בתביעות נזיקין ולתחולת הדין הישראלי. בית המשפט העליון קבע כי החלטת ביניים בעניינים אלה צריכה לעמוד בעינה, שכן לא חל שינוי נסיבות או טעות בשיקול הדעת. בנוסף, נדחו טענות המבקשים בדבר היעדר עילת תביעה ותחולת הדין הזר, שכן הן לא תאמו את פרטי התביעה, אשר תבעה פיצויים בגין נזקי גוף. בית המשפט הדגיש כי הדין הזר נחשב לעובדה שיש להוכיחה, והמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. יתר על כן, חזקת "שוויון הדינים" משמעותה היא כי בהיעדר הוכחת דין זר, יחול הדין הישראלי. משכך, נדחתה הבקשה לסילוק התביעה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב.