ת"א 12614-02-20

תקציר

התובעים, רוכשי הדירות, תבעו את הנתבעים, מוכרי הדירות, על כך שלא גילו מידע חיוני על הנכס טרם חתימת הסכם המכר. התובעים טענו כי הנתבעים הציגו מצג שווא בדבר קיומן של שתי חניות והסתירו בעיות רטיבות מוגזמות בדירה. הנתבעים טענו כי בידי התובעים כל המידע הדרוש ואף ביקרו בנכס מספר פעמים לפני הרכישה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, שכן נראה היה כי הנתבעים אכן הסתירו מהם עובדות מהותיות. נקבע כי בדירה לא היו החניות המובטחות וכי הנתבעים היו מודעים להיקף בעיית הרטיבות אך נמנעו מלגלות אותה. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הפרות אלה. באשר לסכום הפיצוי, פסק בית המשפט לטובת הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם המכר, שעמד על 200,000 ₪, או שווי ההפסד המוכח, הגבוה מביניהם. המומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את שווי ההפסד ב-243,000 ₪, ובית המשפט אימץ הערכה זו. עם זאת, בשל ליקויי הרטיבות, העדיף בית המשפט את גרסת הנתבעים וראיותיהם על פני זו של התובעים, והעמיד את הפיצוי על סך של 14,332 ₪, הסכום שהעריכו הנתבעים עצמם. מאחר שהפיצוי הכולל לא עלה על יתרת הסכום המגיע לנתבעים, קבע בית המשפט כי הסכומים יקזזו זה את זה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם מחצית משכר טרחת התובעים והוצאותיהם, בסך של 25,000 ₪.