ת"א 47037-03-23

תקציר

השופטת דחתה את הבקשה לדחיית הבקשה בהתבסס על עקרון השתק החברה, המתייחס להתדיינות מחודשת בשאלות עובדתיות שהוכרעו בעבר. פסק דינו של השופט מתבסס על ארבעה נימוקים מרכזיים. ראשית, אין זהות מספקת במרכיבים המשפטיים של שני ההליכים, שכן בית הדין לעבודה ובית הדין הנוכחי פועלים במסגרות פרוצדורליות שונות. שנית, קיים חוסר זהות של צדדים, שכן הנתבע בהליך הנוכחי לא היה צד להליך הקודם בבית הדין לעבודה. השופט מציין כי בעוד שדרישת זהות הצדדים הוקללה בנסיבות מסוימות, היא חלה בדרך כלל כאשר נעשה שימוש בהשתק באופן הגנתי, בניגוד ליישום ההתקפי הנוכחי. השופט דוחה גם את הטענה כי קיימת זהות אינטרסים בין הנאשמים בשני ההליכים. נתבעים אלה הם ישויות נפרדות, בעלות אינטרסים פוטנציאליים מנוגדים, ולנתבעת הנוכחית לא ניתנה הזדמנות להגן על האינטרסים שלהן בהליך בבית הדין לעבודה. לפיכך, השופט מגיע למסקנה כי החלת כלל השתק החברה אינה מתאימה במקרה זה, והבקשה לסילוק על הסף נדחית. שאלת העלויות תידון בסוף ההליך כולו.